להיות ליצן, אין פירושו רק לשים על אפי אף אדום ולשעשע. הליצן הוא אדם שמביא אור, חוסר שלמות ואמפתיה לעולם. הוא מקבל את הפגמים שלו ושל מי שהוא פוגש בדרכו בחמלה, בהומור עצמי ובאהבה, וזו גם המשמעות של להיות אנושי. הספר הזה קורא לקול הזה, של כולנו.
טליה ספרא למדה ליצנות ושימשה ליצנית רפואית במשך עשרות שנים, בבתי חולים ובמחלקות לבריאות הנפש. ואז, בצעד ליצני אמיץ, היא נכנסה לבית הספר והחלה לבנות בתוכו תחום חדש – הליצנות החינוכית. היא שמה לה למטרה לפתח בבית הספר שפה רגשית ואקלים שבו מותר לא לדעת ומותר לטעות, אקלים שבו אפשר לבחור ואז לבחור אחרת, אקלים שבו כל אחד הוא ייחודי ומשמעותי.
הספר שלפניכם פורס את הרעיון העומד מאחורי הליצנות החינוכית ואת הכלים השונים שבהם הליצן החינוכי עושה שימוש, תוך שילוב סיפורי מקרה של ליצנים חינוכיים הפועלים בבתי ספר לאורך השנים. הכלים המוצעים בספר ניתנים ליישום בידי כל מי שמעוניין להעמיק את המפגש האנושי עם ילדים, עם העולם ועם עצמו.
טליה ספרא היא יוזמת ומנהלת המרכז לליצנות חינוכית ומלווה רגשית לילדים ונוער. בוגרת תוכנית ההכשרה ללימודי תיאטרון והוראה בסמינר הקיבוצים, בעלת תואר שני בבימוי תיאטרון מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון ומאסטר ב־NLP מאוניברסיטת בר-אילן. טליה הובילה את פיתוח תחום הליצנות הרפואית בישראל יחד עם פרויקט "רופאי חלום", ופעלה בשיתוף משרד הבריאות להטמעתו במחלקות לבריאות הנפש לילדים ולנוער. במשך עשרות שנים היא מנהלת ומנחה תוכניות לימוד והכשרה לליצנות טיפולית באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר הקיבוצים, המשלבות את תחומי הרפואה, החינוך ובריאות הנפש.