לאה תמם אהבה את הים. בחוץ לארץ הרי חייה ממש לידו והייתה גם שחיינית טובה. הים כמו החיים, חשבה, הגלים כמו התקופות. יש תקופות קלות ויש תקופות קשות, יש התנפצויות ויש חזרות בדומה לגלים החוזרים אל החוף. אולי זה מה שנדרש מאדם בחייו. להיות קברניט טוב, לנווט ולהוביל את ספינתו אל יעדיה ולהביאה אל חוף מבטחים. לא לפני שיעקוף מכשולי מים אדירים, יתמודד עם סכנות ומשברים בדרך, עם סערות מתרגשות וגם ידע לעגון, לחדש כוחות, להיערך ולארגן מפת ניווט ליציאה אל דרך חדשה.
קארין, בתה הצעירה של לאה תמם מתוך שישה אחים, נמצאת במצוקה רגשית בתוך חייה: היא לא מצליחה למצוא זוגיות מאז הגירושין, ילדיה חומקים מתחת לאצבעותיה והיא תוהה אם הגיע הזמן לשינוי מהותי, אבל מהו אותו שינוי?
האם תוכל להיעזר בניסיון החיים של אמה לאה תמם בת השמונים ותשע?
הספר ״עייש בינתי״ הוא עדות חיה ומיוחדת לקשרים בין הורים, ילדים ובני משפחה והשפעותיהם. לאורך הספר שזורים סיפורי המשפחה המורחבת, אשר עלתה לארץ מתוניס והתמודדה עם קשיים המועברים בשפה קולחת ומחזירה אחורה בזמן.
כשקארין מגיעה להחלטה לכתוב את סיפור חייה של אימה, מתחזק הקשר בין השתיים ואנחנו הקוראים זוכים להצצה בלעדית אל עולם הולך ונעלם, אל משפחתיות רבת חוסן, סירים מהבילים המבעבעים על הכיריים ואהבה שמנסה לשרוד את עול המציאות.
אורית טינו פרז, מחברת הספר הינה יועצת ארגונית ומרצה. אם לשניים וסבתא. עוסקת בכתיבה כל חייה. זהו ספר הביכורים שלה.