מִילִי תַּחְלְמִילִי

הַשׂמְלָה מנצנצת ולגמרי פוֹרַחַת.

הַבֹּקֶר, לִכְבוֹדִי אַפְלוּ הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת.

נַעַל אַחַת, יִשׁ! אֲבָל הַשׂרוּךְ נִקְרֶע.

מִתַּחַת לַמִּטָה מִצִיצָה אַחֶרֶת, אַבֵל הִיא לוֹחֵצַת וְצֵרָה.

"אַנִי מוּכָנָה!" אַנִי צוֹעֵקֶת לְאִמָּא, "אֲנַחְנוּ בַּוּמַן?

אַפְשָׁר לְקַבֵּל בְּבִקְשָׁה חַבִיתָה עִם מְלֶפְפוֹן מִקְלֶף קָטָן?"

הַכִּירוּ אֶת מִילִי, אוֹ כְּמוֹ שֶׁהַחֲבֵרִים בַּגַן קוֹרְאִים לָהּ - מִילִי תַּחְלְמִילִי.

מִילִי אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת נְסִיכָה וּלְשַׁחַק עִם פִיּוֹת. לָלֶכֶת לַנֵּן בַּבֹּקֶר הִיא אוֹהֶבֶת... פָּחוֹת, כִּי בִּמְקוֹם אַרוּחַת בֹּקֶר מַלְכוּתִית, אִמָּא הַמְמַהֵרָת נוֹתָנֶת לְמִילִי קוֹרְנִפְלָקְס בְּטַקִית, וּבַגַן זֶה בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ בַּחֲלוֹם: עוֹבֵר עָלֶיהָ יוֹם נוֹרָא וְאִים. אֲבָל חֲלוֹמוֹת מִתְגַּשְׁמִים, אִם לֹא הַיּוֹם אָז מָחָר, וְאוּלַי מָחָר בַּבֹּקֶר הִיא לֹא תָּקוּם מְאֻחָר...

מִילִי תַּחְלְמִילִי הוּא סִפּוּר מָתוֹק, מַצְחִיק וְנוֹגַעַ לַלֵּב על הַפַּעַר שֶׁבַּין עוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת לְשִׁגְרַת הַבֹּקֶר. הוּא מַזְכִּיר לְכַלָּנוּ שָׁלַחֲלוֹמוֹת יֵשׁ כּוֹחַ מִיחָד - הֵם לֹא רַק מִקְלָט צִבְעוֹנִי מַהַשִׁגְרָה הָאַפְרָה, אֲלָא גַּם חַלּוֹן הַצָצָה לִמְצִיאוּת טוֹבָה יוֹתֵר.

זֶהוּ סִפְרָהּ הַשַׁנִי שֶׁל בַּתְיָה פִימָה, גַּוּנֶת בַּעֲלַת תּאַר רִאשׁוֹן בְּחַנוּךְ וְעַם נִסָיוֹן שֶׁל לְמַעְלָה מַעֲשׂוֹר בַּעֲבוֹדָה עִם יְלָדִים וְהוֹרִיהֶם. בַּתְיָה מִתְגּוֹרֶרֶת בִּירוּשָׁלַיִם. סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן, אֵיךְ מַרְגִישָׁה אַהֲבָה, יָצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת 2025.