"תקשיב, לאצי, זה די מדהים איך כולם עוזרים לנו בכפר הזה", אמר בַּנְדִי יום אחד. הם שכבו במחילות התבן שלהם, מנסים להתגונן מהקור. זרזיפי הגשם שחדרו דרך גג הקש התגברו, והם ניסו להתכווץ למקומות שבהם התבן היה יבש.
"נכון", הודה לאצי. "זה די מדהים. תקשיב, בנדי, יש עדיין אנשים טובים בעולם. אולי עוד יש תקווה".
לאצי, נער יהודי מחונן, מגויס לקראת סוף מלחמת העולם השנייה לפלוגת העבודה היהודית של הצבא ההונגרי. לרוע המזל, עבורו המלחמה רק מתחילה. ביחד עם ידידו בנדי הוא עובר הרפתקאות וגלגולים שונים, ובסופו של דבר עורק מהפח שנקלע אליו רק כדי להידרדר אל הפחת. כיצד נראים חייו של יהודי צעיר ואמיץ בימים של שנאה ואנטישמיות? לאן יתגלגל? כיצד ישרוד, והאם יש בשביל מה?
זהו סיפור הישרדות מיוחד במינו, הטומן בחובו מסר על אופטימיות, אהבה ותקווה, גם במקומות הקשים והחשוכים ביותר.
המחברת, אורית־לילי ברוך, נקראה על שם דודתה, שאותה לא פגשה מעולם. היא גם לא פגשה מעולם את סבה וסבתה ואת שאר משפחתו הענקית של אביה, אבל אבא שלה סיפר לה עליהם ועל הקורות אותו בילדותו ובמהלך המלחמה.
בעקבות הסיפורים יצאה אורית למסע אל המקומות שבהם התרחשו האירועים: עיר הולדתו של אביה בהונגריה, הכפר בסלובקיה שבו הסתתר, העיירה באוקראינה שבה הסתכן והחביא מכתבים מתחת לצלב, מעברי ההרים בהרי הקרפטים שאותם חצה ברגל ועוד.
לאחר מות אביה החליטה אורית לפרסם את סיפורו יוצא הדופן.
לאורית ברוך יש תואר ראשון במתמטיקה וספרות עברית, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי בפסיכולוגיה קוגניטיבית. היא מייסדת ובעלים של חברת התוכנה מטליקס ובשנים האחרונות עוסקת בעיקר ברובוטיקה.