סוף כל סוף מגיע הבוקר, אחרי שבקושי הצלחנו להירדם. אנחנו שטים, סנדרה יושבת מקדימה ומניקה. המדריך משיט את הקאנו ומביט אל צמרות העצים, אני מביט בעקבותיו ורואה שם קופים. אנחנו עוצרים את הקאנו ויורדים כדי להתבונן בהם מקרוב. המדריך מכוון את הרובה אל צמרת העץ, אל הקוף. אני מזדרז ונעמד לידו, "מה?" אני שואל. הוא אינו מוריד את העיניים מכוונות הרובה, "בשביל ארוחת הצוהריים," הוא אומר. אני מניח יד על הרובה: "לא, לא צריך ארוחת צוהריים. יוקה ובננה מספיקים לנו, נכון איתמר?" אני מצליח לשכנע את המדריך, ואנחנו חוזרים לקאנו ללא קוף מת לארוחת צוהריים.
מחברות ריקות מספר את סיפורו מעורר ההשראה של הראל, ילד שנחשב בעבר חסר יכולת וגדל ללא התמיכה וההבנה שהיה זקוק להן מצד משפחתו ומוריו. ההתמודדות שלו עם קשיי למידה, שנצרבו בזיכרונו כדפים הריקים של מחברות בית הספר, הובילה אותו לחפש מפלט מחוץ לכיתה: בטבע, בקשרים עם בעלי החיים, ובהמשך גם בתחושת החופש שברכיבה על אופנועו על כבישים מהירים כמו גם על דרכי עפר מאובקות.
בנחישות ובהתמדה בלתי מתפשרת, הראל סלל לעצמו דרך משלו, מצא את מקומו באחת מהיחידות המובחרות והסודיות ביותר בצה"ל, הצליח בגדול בענף החקלאות, וביקר כמעט בכל פינה על האטלס. יותר מכול, זהו סיפור על הדרך שבה למד לכתוב את חייו בתנאים שלו, ולמלא את אותם דפים ריקים באומץ, בחוסן וברוח החופש חסר הגבולות. בזכות כתיבתו האישית ומלאת החיים, כל אחד יוכל לזהות במסע הזה גם את עצמו, ולו לרגע אחד.
הראל שובל גדל ברמות נפתלי ואב לשלושה. בעל הבלוג "מסע סולו" המתעד את מסעותיו על האופנוע ברחבי העולם – מסעות שהחלו בגיל הנעורים
ונמשכים עד היום.
זהו ספרו הראשון.